רא"ה על ברכות נ׳ ב

מהדורה: פירוש ההלכות מסכת ברכות, ירושלים תשס"ז

מפרשים:
1 אמר רבי יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים מאי טעמא אמר רבי הושעיא בעינן מצוה מן המובחר.
2 תנו רבנן ארבעה דברים נאמרו בפת אין מניחין בשר חי על הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת. פי' שהוא קרוב לשפוך ממנו על הפת ונמאס. ואין סומכין הקערה בפת. פי' מהאי טעמא נמי. ואין זורקין את הפת. פי' בדוכתא דמאיס. וכשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין ודוקא במידי דממאיס אבל במידי דלא ממאיס כגון אמגוזי וחבושי ורמוני לית לן בה.
3 תנו רבנן ממשיכין את היין בצנורות לפני חתן וכלה. פי' בנשפכין בכלים דלא ממאיסי. וזורקין לפניהם קליות ואגוזין בימות החמה ולא בימות הגשמים. פי' משום דמאיסי.
4 אמר רב יהודה אמר שמואל שכח והכניס אוכלין לתוך פיו מסלקן לצד אחד ומברך תני חדא בולען ותני חדא פולטן ותני אידך מסלקן לא קשיא הא דתני בולען במשקין. פי' דמאיסי אי פליט להו ולסלקינהו ולברך אי אפשר שאי אפשר לדבר בעוד משקין בפיו ולא חייבו לפלטן ולאפסודינהו הילכך בולען. והא דתני פולטן במידי דלא ממאיס והדר מברך ואכיל והא דתני מסלקן במידי דממאיס, פי' אי פליט ליה. מידי דלא ממאיס נמי לא ליפלוט להו ולסלקינהו לצד אחד וליבריך תרגמא רב יצחק קרקוסאה קמיה דרב יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן משום שנאמר ימלא פי תהלתך.